הכל מציאותי- ג'ני: אני כאן!

רואים נערה בעלת שיער חלק ארוך מסודר לקוקיות

חלק קטן ממנו צבוע לורוד בהיר וחלקו בלונד בהיר.

בעלת עיניים נוצצות בצבע תכלת עם צללילות סביבן.

ועל שפתייה אודם בצבע אדום בוהק אבל לא מורגש.

היא לא מאופרת בהגזמה. גופה חטוב, והיא לבושה,

חצאית שמגיעה לה עד לברכיים בצבע לבן עם פסים,

צבעוניים עליה. ולבושה חולצה לבנה עם פרח צהוב,

באזור הלב. על ידיה צמידים אופנתיים וסביב צווארה

היא יש שרשרת שבאמצע שלה יש תליון בצורת פרח זהוב.

היא נראית בחדרה שהקירות שלו בגוון אדמדם

ועליהם פוסטרים של וואן דרייקשן וביונסה,

ויש פוסטר גדול נוסף של חמישים גוונים של אפור,

וזה מה שניתן לזהות בחדרה בערך כי פניה לקוראים,

והיא לא נראת כ"כ נלהבת אלא נראית מאד מדופרסת.

היא מתחילה לדבר כשפניה נעשות מאד כועסות:

"ובכן אז בקטע הקודם קירי החמוד, המקסים, הרגיש.

לפמים אני רוצה לחבק אותו ולהגיד לו ש... "

היא קוטעת את עצמה כשקולטת שהיא סוטה מהנושא.

"אממ… קיצור היום אדבר אתכם על הרגשה כזאת.

מכירים את זה שאתם בלתי נראים בעיני אחרים?

כשאתם עד לא מזמן הייתם בטופ אבל זהו נגמר?

שיש משהו אחר שמעסיק את כולם ואתם לא במרכז.

אז היום הגיע אורח שהחליט בדיוק לגנוב לי את התהילה.

אני ג'ני וזה הזמן לקטע שלי!"

הכל מציאותי- ג'ני: יחס בבקשה?!

היום שלי התחיל כרגיל כמו כל נערה ממוצעת.

היום נכנסתי ומשכתי תשומת לב, מי לא מכיר אותי?

זה או שאתם מנותקים מ'האינסטוש' או ה'צינורוש' (יוטיוב)

אבל כשהגעתי לכיתה כל היום שלי השתנה. כולם הפכו דברים,

עפו כיסאות. ואם מישהו נפגע? לא אני בסדר! תודה על הדאגה.

קירי לא היה שם *היא נעשית רגישה שוב* קירי הוא כ"כ חמוד.

היא איחר כרגיל אבל זה בסדר… מי סובלת אותו בכלל!!!

*הטון שלה נעשה תקיף* אז אני ראיתי את כולם מבוהלים,

ואף אחד לא דיבר על הסרטון החדש שלי, אף אחד!

בו דיברתי על הנוער שלא מתרכז בדברים חשובים כיום.

על כמה שהם מנותקים מהמציאות עם הפייסבוק הזה.

העליתי את זה לכל רשת חברית כמו 'ציוץ' (טוויטר)

מה הכל זה היה לחינם? הם צפו או לא, מה דעתכם?

בכל אופן לא יכולתי להיכנס לכיתה אז חיכיתי בחוץ

שלפתי את המכשיר שלי ונשאבתי לתוכו.

כי למי זה לא קרה? לפתע:"מטורף, היי!"

שמעתי צעקות מכיתה אחרת בתיכון שלנו,

אני ניגשתי לברר מה קורה אבל לשווא.

אף אחד לא באמת שם לב אלי זה היה מוזר!

טוב זאת הכיתה לילדים מופרעים שלא קשורים.

אני הלכתי לי במסדרון לחפש תשובות. אבל לשווא.

זהו נשבר לי. אני חייבת להשיג את התשובות.

אז פניתי לסטייסי ומייק שאלתי מה עם קירי, איפה הוא?

הם הרימו גבה אבל משום מה. אבל לפתע הם ברחו,

לאחר שהביטו מטה וכשאני הבטתי לא ראיתי כלום.

קיצור הם שייכים לכיתה של המופרעים יש שם הזויים.

זהו ומאז כל מקום שהסתובבתי אנשים חששו

אני לא יודעת ממה הם היו  כ"כ לחוצים,

איזה מין יצור מושך תשומת לב? השתגעו?

אני מרגישה שאני בעצמי השתגעתי כבר.

נשברתי בכיתי הרגשתי בסיוט. איש לא שם לב.

צילמתי על זה סרטון על כך ניצלתי את הדמעות

ישבתי בפינת המסדרון כולי מתוסכלת מלוכלכת,

כי זאת רצפה והשרת לא ביצע את העבודה. נוראי.

לבסוף אמרתי לעצמי:"ג'ני, תנצלי זאת תלכי הביתה!"

לבסוף התעלומה נפתרה אבל קירי לא היה נוכח באותו היום.

אימצתי לי קבוצת עכברים לבנים שיתרוצצו הפכתי לויראלית,

וגם קבעתי תור לפסיכולוגית כי דיברתי לעצמי....