עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

חברים
Space Girlאזמרלדהhaunted princess
נושאים
שטויות וכיף  (55)
כתיבה יוצרת  (35)
רובי  (16)
מסתורין  (13)
דון פטש והחבורה  (12)
דנבו  (9)
קייטנה  (9)
קיץ  (9)
העצבונים  (8)
הכל מציאותי  (6)
רגשות  (5)
גארפילד  (4)
דברים שבלב  (4)
הקייטנה של רובי  (4)
נוסטלגיה  (4)
כתיבה  (3)
מצוירים  (3)
אפריל  (2)
דון פטש  (2)
זים הפולש  (2)
יום אהבה  (2)
מלך האריות  (2)
jenny  (1)
WIFI  (1)
אביב  (1)
אחד באפריל  (1)
אחים  (1)
אירוויזיון  (1)
אנימה  (1)
אתגר  (1)
בחירות  (1)
ביוטי  (1)
דון פטש וחבורה  (1)
דיסני  (1)
דכדוך  (1)
האנה מונטנה  (1)
המיק  (1)
התמודדות  (1)
ווטסאפ  (1)
זים  (1)
חיבוקים  (1)
חייזרים  (1)
חשיפה  (1)
טלוויזיה  (1)
טריילר  (1)
יום הולדת  (1)
כיף  (1)
כסף  (1)
כפולה  (1)
ליל כל הקדושים  (1)
מוזיקה  (1)
מזימה  (1)
מייק  (1)
מיקי מאוס  (1)
מכתב  (1)
מסיבות  (1)
מציאות מדומה  (1)
מקורי  (1)
מקורי שלי  (1)
מרק  (1)
משחקים  (1)
נעדרת  (1)
סדרות  (1)
סופרמרקט  (1)
סופש  (1)
סטייסי  (1)
סנופי  (1)
סרטים  (1)
עדכון  (1)
עניינים של הלב  (1)
פאנפיק  (1)
פורים  (1)
פסיכולוג בשקל  (1)
פעילויות  (1)
פעילות  (1)
פרידה  (1)
פריקה  (1)
קירי  (1)
שבוע חדש  (1)
שטויות וכיף.  (1)

הכל מציאותי: אבא שם אמא כאן

26/04/2018 19:44
unreal
הכל מציאותי, כתיבה יוצרת, רגשות

הפרק הראשון אולי לא יצא לי טוב.

עסקתי בנושא שזר לי, כי אני אוהב

אתגרים! מקווה שאתם תיהנו ממנו.

כי אני זרמתי עם מה שאני מרגיש,

וזה מה שיצא.. קריאה מהנה!



אין אחד שלא יסכים עם העובדה הזאת

שלימודים זה דבר מתסכל, במיוחד

כשאתה נער שבשבילו כל שנה כזאת

היא נצח. אך תמיד ניתן למצוא נחמה

בכך שיש חופשים ושהיום מגיע לקיצו.


אבל יש להם גם תלמידים שגם בחוץ

כשהם לא לומדים הם צריכים להתגבר

על הקשיים אותם הם עוברים ביום יום

כל אחד והקשיים שלו. כל אחד והיום שלו,

מה היה קורה אם כולנו היו חולקים אותו יום?

אם היינו חיים אותו דבר? מחשבה המעוררת פיהוק.


היום אנחנו הולכים לעקוב אחר נערה

ושמה סטייסי שהוריה התגרשו.

עכשיו איך ההתמודדות שלה עם זה?

מה שבטוח שזה השפיע עליה לא טוב.


הכל מציאותי: אבא שם אמא כאן


אנחנו מתחילים בכיתה גדולה עם עשרה תלמידים

מהבולטים ניתן לראות שניים יושבים בשורה השמאלית.


הדמות הראשונה שאנו רואים הוא קירי-

נער בעל תספורת אימו עם פוני גולש לצד.

שערו בצבע חום. ועיניו בצבע חום בהיר.

לבוש חולצה קצרה שצבעה אפור עם איורים,

שונים של עטלפים ובמרכזה בגדול סמל של

באטמן בצבע שחור. השרוולים שחורים,

עם פסים אפורים. לובש מכנסי סקיני שחורות

ונועל מגפיים בצבע כתום בהיר.


הוא נראה מנסה לנחם נערה בעלת

קארה כששיערה קצת ארוך מאחור.

צבע שערה חום בהיר. ועיניה שחורות,

על פניה נמשים עדינים לא בולטים במיוחד.

עיניה שחורות. סביב צווארה יש קולר מקטיפה

שצבעו שחור, ובמרכזו תכשיט בצורת לב שבור.

נראה שהיא לובשת חולצה קצרה, לבנה ורגילה

היא לובשת מכנסי ג'ינס אפורים ונעלי ספורט

המשולבים מצבעים תכלת ואפור.


קירי פונה אל סטייסי שיושבת שולחן מאחוריו,

היא עם ראשה על השולחן כולה מבואסת.


קירי בעצמו נראה אדיש:

"אז הנה קיבלת מה שרצית. נפתרת ממנו,

מהבן אדם הזה שכל מה שרצית שיעלם.

את בעצמך תמיד אמרת שאת סובלת,

ועכשיו כשאת מקבלת מה שרצית זהו?

עכשיו אני יכול להבין למה צריך להיות זהירים.

[סטייסי מרימה מבטה לקירי ונראית מעט זועפת]

אבל אני מאמין שאני לא אולי מגזים. מה אני מבין?

[הוא ממשיך] אני מאמין שעכשיו יהיה טוב לכן בלעדיו."


לאחר שהוא סוף סוף מסיים את דבריו,

התור של סטייסי להשיב אבל לפני שיוצאת מילה

מהפה שלה נשמע צלצול. היא נאנחת ומגלגלת עיניים.

היא נראית נורא לחוצה ועצבנית.


לכיתה נכנסת המורה. אישה רזה בעלת שיער מורם.

לובשת שמלה צהובה עם עיגולים לבנים עליה.

בידיה יש כל מיני צמידים בצבעים והיא נועלת עקבים.

ועיניה חומות. היא עומדת במרכז הכיתה ומביטה על כולם.


כשכל העיניים אליה היא מאלצת את עצמה לחייך.

חיוך חשוף שיניים, ומזויף אבל ברור שהיא לא שמחה.


המורה:"בוקר טוב כיתה. [שאר הכיתה בכבדות משיבים בבוקר טוב]

היום תלמידים, אני נרגשת כ"כ אבל כ"כ נרגשת להציג בפניכם,

תלמיד חדש בכיתה…. [היא משנה את הבעת פניה לרצינית]

אבל התלמיד הזה לא טרח להגיע ביומו הראשון וזה מרגיז.

כי מה כבר יותר חשוב מלימודים? אתם יודעים איך אנחנו אומרים:

'לימודים זה החיים, בלעדיהם אנו אבודים.' [סטייסי מרימה אצבע]

כן סטייסי. רצית להוסיף משהו?"


כשהמורה פונה לסטייסי שלא נראית במצב הכי טוב,

סטייסי נראית מאד עוינת כלפי המורה היא מתפרצת:


"לימודים זה באמת עד כדי כך חשוב מהחיים עצמם?

הלימודים חשובים יותר מהחיים האישיים שלנו?

לימודים זה מקום שהורים שלנו שלחו אותנו אליהם

כי אין להם כוח ללמד אותנו. אולי אפילו הם בורים.

מה עושים בכלל כשהכל מתפרק?! הכל מתפרק!"


לאחר דבריה של סטייסי כולם בוהים בה. קירי נראה מודאג.

סטייסי מביטה סביבה, ולא מבינה מה נכנס בה, המורה

בהלם:"טוב סטייסי. הבנתי שקשה לך היום גשי ליועצת!"


סטייסי מנפחת את הלחיים שלה לוקחת את התיק ועוזבת את הכיתה.

רואים את חבריה מודאגים ואז מביטים אחד על השני…


יותר מאוחר לאחר יום הילמודים אחר הצהריים.

רואים את קירי ישב במרכז על ספסל עם עוד שתי דמויות.


בימינו מייק- נער בעל שיער קצר ופרוע בצבע לבן עם גבני ירוק.

לבוש חולצה מכופתרת בצבע אפרסק. עם מכנסי ג'ינס מתרחבים.

עיניו בצבע בצבע ירוק בהיר. שרוולי חולצתו מורמים לחצי הזרוע.


ובצד השמאלי יושבת לה ג'ני- נערה בעלת שיער חלק ארוך מסודר

לקוקיות. חלק ממנו צבוע לורוד בהיר וחלקו בלונד בהיר.

בעלת עיניים נוצצות בצבע תכלת עם צלליות בהירות סביבן.

על שפתייה אודם בצבע בורדו. לבושה חצאית קצרה בצבע כתום.

על החצאית יש אוכמניות מצוירים עם פרצופים שונים.

חולצתה זהה לחצאית. על מפרק ידה צמידים בצבעי

קשת בענן. סביב צווארה יש שרשרת עם תליון בצורת פרח במרכזה.


היא נראית עסוקה בטלפון שלה ונראה שהיא מדברת אל המצלמה

בזמן שמייק וקירי משוחחים בניהם. כשעוברים למסך הטלפון,

רואים שהיא עושה לייב ב'אינסטגרם':


"אז חברה שלי לא במצב טוב. למה אני סיפרתי לכם את כל זה?

כי אני כבר לא יודעת מה עובר עליה. היא תמיד הייתה היציבה,

היא תמיד ידעה מה להגיד. והאמנם קירי הוא חמוד אבל סטייסי?

היא פשוט הייתה זאת שתמיד ידעה ליהנות… ואז ביקור אצל היועצת?

שערוריה! אז לכן אני חושבת שצריך לעשות משהו דחוף כי…"


לפתע קולו של קירי נשמע וקוטע אותה:"ג'ני את איתנו? תהיי חברה ו…"


ג'ני מפנה אליו ואל מייק את המצלמה:"ואלה הם קירי ומייק.

האחד הוא רודף שמלות והשני הוא פשוט לא יודע לזרום…

טוב, מכיוון שקירי מאלץ אותי להיפרד ממכם צופיי, אני אחזור!

אני עוד אשוב! ומחר ביקורת על הקניון החדש שהולך להיפתח…"


היא סוגרת את הטלפון וקירי מביט עליה באדישות:"זה ממש לא מגניב.

סטייסי זקוקה לנו כרגע, ואת משתפת את כל הזרים האלה במצבה?

אני מאד מקווה שזה לא עניין אותם והם יצאו במהרה. הכי חשוב,

נקווה שהיא לא ראתה את זה!"


ג'ני משיבה ברוגע:"תרגע בסדר? אני בטוחה שהיא מעריכה את זה.

חוץ מזה שהיא נעלמה, ובטח לא ממש חושבת לעסוק בשטויות,

גם מה ששלחתי לה הודעות והתקשרתי וכן אתה, ואז מייק!

לדעתי היא תצא מזה מתי שהו זה רק עניין של זמן. אין לנו

כ"כ מה לעשות… היי, אפילו היועצת הכושלת לא עוזרת כ"כ.

לא עברנו את הדבר הזה ומקווה שלא נצטרך לעבור.

אנחנו דואגים לה וזה מספיק רק להראות אכפתיות."


בינתיים נראה שמייק מרחף ולא כ"כ בעניינים:"ראיתם את זאת שעברה?

טוב חברים, תעדכנו אותי אם תמצאו דרך לעודד את סטייסי אני זמין."


הוא פשוט קם ורץ מהמקום כנראה לעבר הבחורה שהדליקה אותו.

בינתיים ג'ני וקירי מביטים לעבר המקום אליו הוא רץ ואז אחד על השני,

מושכים בכתפיהם כשנראה שזה רגיל והם לא מופתעים.


בינתיים בבית בו סטייסי מתגוררת עם אמה

היא בחדרה שיש בו מחשב ארון ודלת לבנה.

החדר מסודר ואין בו כ"כ הרבה חוץ מפסלי,

חתולים וטבע. וקצת בובות של חדי קרן על המדפים.


היא שוכבת על מיטתה בוהה בתקרה

היא כולה חיוורת ומניחה את ידה מאחורי

הראש שלה. שומעים את צלילי ההודעות

הנשלחים. אבל אין תגובה והמחשב מנותק…


היא לובשת חולצה ומכנסיים קצרות ושערה

מבולגן ולא מסודר. לפתע דפיקה בדלת חדרה

ונשמע מבחוץ קול של אישה:"הכל בסדר שם?".


סטייסי פותחת את פיה ומגיבה:"אמא… אני בסדר…

רק נחה! את מוכנה ללכת? אני לא רעבה כרגע!"


אבל אמה לא מקשיבה ופותחת את הדלת נראית מודאגת.

שערה הוא קצר ומתולתל בצבע אדום בהיר. היא לובשת

גופיה לבנה ומכנסי ג'ינס עם חגורה. ועם זה נעליים גבוהות

בצבע שחור. היא נראית בעצמה מודאגת.


אמא של סטייסי:"אבל לא אכלת כל היום" היא אומרת בדאגה.

"את לא רעבה אפילו קצת? אני כן מבינה אותך. אבל זה טוב,

זה טוב בשבילי וטוב בשבילך! אבא שלך היה אדם קשה

את בעצמך חיכית לרגע הזה. אז מה קרה ילדה?"


היא מתיישבת על מיטתה של סטייסי ומביטה בה

סטייסי לא מתייחסת אליה כ"כ. אבל בכל זאת


אמא שלה ממתינה לתשובה וסטייסי פותחת את פיה:


"אני פשוט נורא מבולבלת. את בעצמך אמרת שטוב לך.

אמרת שבלי אבא אנחנו לא נסתדר, ופתאום ללא להתייעץ

לא כלום אתם התגרשתם?! זה לא שהכנתם אותי לזה…

אני לא אוהבת שפועלים מאחורי גבי עם החלטות גורליות,

אני לא חלק בזה? אני לא יודעת אם אני מרגישה צער או כועסת.

אז אפשר בבקשה את הפרטיות שלי?!"


היא אומרת בטון מדוכא ואמה נאנחת. היא קמה ומנשקת

את סטייסי על המצח ואז משאירה אותה לבדה כפי שבתה ביקשה…


-למחרת-


בשעה עשר וחצי בבוקר. סטייסי רק מגיעה לכיתה.

המורה מביטה בה ונראית מאד לא מרוצה ונאנחת:


"נו גברת צעירה. מה יהיה הסוף? דווקא היית בסדר,

אולי אפילו מושלמת! תלכי למקומך אני מוותרת לך הפעם"


סטייסי עושה את דרכה אל מקומה שמאחורי קירי:

"אין דבר כזה שלמות…"  היא ממלמלת לעצמה.


היא מתמקמת במקומה וקירי ג'ני ומייק, שיושבים

שורה על ידם נראים רגועים. "איך את היום?"

הם לוחשים בתקווה שהמורה לא תשים לב.


סטייסי נאנחת ובמיוחד מביטה על ג'ני באכזבה:

"אני בסדר… אני מניחה שכל התלמידים דואגים…

אני מניחה שהרייטינג של הסטורי של מישהי בשחקים.

מה עבר לך בראש חברתי 'הטובה' ג'ני! זהו את מגורשת

מחיי… אל תטרחי להשאיר לי הודעות ולא כלום, זהו נגמ…"


היא לא מספיקה לסיים משפט ולפתע לכיתה נכנס נער

גבוהה, בעל עיניים בצבע דבש. עם בלורית שערו,

בצבע שחור. הוא לובש סקיני ג'ינס בצבע לבן

ובלייזר שחור אופנתי עם חולצה לבנה עם איור

של אדם חושב עליה. על ידו שעון לבן נראה יוקרתי,

ונועל נעלי מוקסין אפורות. הוא מעביר את ידו על הבלורית

ועל פניו מעט זיפים. הוא זורק חיוך אל עבר הבנות שבכיתה.


סטייסי לפתע נראית עם מבט חלומי והיא נראית חולמת

קירי ומייק בוהים בה במבט מוזר, ואז על ג'ני שנראית

כמו סטייסי. שניהן נאנחות יחדיו והמורה הורסת את הרגע.


המורה:"טוב שנזכרת להגיע! כיתה זה הוא ג'יימס.

והוא משום מה הבריז אתמול ביומו האחרון.. אבל

ג'יימס… גש לחדר המנהלת עכשיו!"


היא מרימה את קולה. ג'יימס לא נראה מתרגש,

הוא מושך בכתפיו ויוצא מהכיתה בעוד הבנות

מאבדות ריכוז ונראות מאוכזבות. מייק וקירי

מביטים אחד על השני ונראים מעט מקנאים.


קירי:"אני כבר לא אוהב את הבחור."

מייק:"גם אתה מרגיש שמהו בו… מכושף?!"

קירי:"הבנות בטח ירצו שנצרף אותו אלינו."

מייק:"אז מה הבעיה כאן? נסרב…"

קירי:"ואז מה אני אתקע אתך?!"


מייק מרים גבה:"למה מה רע בי?"


קירי נאנח ומשיב באדישות:"לא חשוב… מה עושים?"


המורה מנקה את גרונה ומרימה את קולה לעבר קירי ומייק:

"סליחה בנים? אתם רוצים להצטרף אל הבחור החדש?"


מייק וקירי ישר מתיישרים ומנענעים את הראש לצדדים בשלילה.


המורה:"כי עוד הפרעה כזאת ותפגשו גם את המנהלת!!!"


הם שניהם בולעים רוק ומחליטים לשחק אותה מרוכזים…


סיכום:


אז נראה שסטייסי הוסחה על ידי בחור חדש,

נראה שכרגע היא מרגישה נפלא ושכחה

מכך שהיא בדיכאון וזה טוב. אבל קירי ומייק?

ממש פוחדים לאבד את הבנות כי זה יפגע בחבורה.

אז מה בדיוק ניתן לעשות? אין ברירה אלא לצרף

חבר חדש אליהם ולהיפתח? הוא אדם זר ומסתור.

טוב לפחות בעיה אחת אולי נפתרה. אבל האם סטייסי,

שכחה את המקרה עם ג'ני? זה כבר לפרק הבא...


haunted princess
haunted princess
26/04/2018 23:54
אוו חתיכת פרק ארוך,
אני מקווה שמחר יצא לי לשבת ולקרוא אותו חחח.
אני כבר לא רגילה לסיפורים ארוכים כי הרבה זמן לא כתבתי בעצמי..
unreal
27/04/2018 00:22
יכול להיות שהגזמתי..
haunted princess
27/04/2018 14:19
אם זה יצא לך ארוך כנראה שזה פשוט זרם לך , אני אצטרך לקרוא ולהחליט בעצמי.
אבל אל תרגיש רע עם עצמך.
לפחות כתבת משהו :)
haunted princess
27/04/2018 14:36
אוקיי קראתי עכשיו את הפרק וזה ממש זרם!
לא הרגיש ארוך בכלל.
ממש נהניתי לקרוא ועוד הפתיע אותי שממש נכנסת לנושא שהוא רחוק ממך,
זה ממש נראה בזמן הקריאה שאתה כן מבין בזה דבר או שניים,
כאילו ממש חווית את זה בעצמך וניכנסת לדמות ולמצב ממש.
בקיצור זה היה ממש טוב.
ואני מחכה לפרק הבא!
unreal
27/04/2018 15:22
שמח שזרם לך. חח פשוט אני יודע שאורך זה דבר שמבהיל, אני בעצמי לא תכננתי שזה יהיה כזה ארוך, אבל כן זרמתי ושמח שזה זרם לך. והנושא הזה הוא אכן זר לי אישית אבל נעזרתי מדברים ששמעתי בעבר על גירושים. אז ככה כתבתי מנקודת מבט שלי על הנושא הזה. איך שנראה לי סביר להגיב לעניין.. שמח שזה עבר כמו שצריך ושנהנית. הכי חשוב! :) פרק הבא כבר עובר לי בראש :)
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון