יצור עגול וכתום שנראה כמו שמש. עם נעליים כחולות ושפיציות, מזרועותיו הארוכות עד לידיו הכל לבן. הוא מתהלך באמצע היער כשהכל חשוך ולא נשמע צליל מלבד הינשופים והזאבים סביב. הוא מצליח להיות אדיש למרות, שהכל מפחיד ומעוות סביב. הוא מביט סביב ולא נראה שמפריע לו שהוא בחשכה הוא ממשיך בשביל. דון פטש מתקדם עד שמוצא טירה שדלתה נפתחת מעצמה. הוא נראה מסתקרן ומתקדם לשם. כשהוא כבר בכניסה, עפים לעברו עטלפים הוא מתגונן עם ידיו… לא רואים כלום בפנים מלבד חושך והוא נכנס בקור רוח…
ליל ירח מלא- חלק א'
לאחר שנכנס דון פטש לטירה נשמע צליל זכוכית מתנפצת על הקרקע ולאחר מכן חריקה. דון פטש מביט לצדדים, ולפתע קולט לשמאלו רוח רפאים ורודה וזוהרת מאירה את המקום בעלת פנים מוכרות. "ביוטי?" הוא מכווץ את עיניו להיות בטוח שהוא לא הוזה. "אה? אני לא ביוטי…" היא ממהרת להשיב בקול שמלווה שהד. דון פטש בוחן אותה והולך סביבה, היא לא מרוצה מזה. "אתה מוכן להפסיק להסתובב במעגלים?! אני לא החברה שלך. אני עובדת כאן כפנס לילי!" דון פטש נעמד במקום ומרים גבה. "פנס מה?" הרוח נאנחת. "אני מאירה את המקום בלילה, כשבטעות מגיעים לכאן אורחים לא רצוניים. שמי הוא טיובי." דון פטש שולף לפתע שואב אבק ומכוון אותו על הרוח שדומה לחברתו ביוטי בעלת השיער הורוד. "מה אתה עושה?" היא שואלת באדישות. "אני אפעיל את זה ואז תשאבי לתוך השואב." טיובי באה להשיב על דבריו אבל הוא ממהר להשתיק אותה. "אפילו לא מילים אחרונות כי…" דון פטש מפעיל את השואב ונשאב לתוכו בעצמו. "הוא מכוון אליך, טיפש…" דון פטש צועק מתוך השואב אבל לא ברור מה הוא צועק שם… "אני חושבת שאקח אותך אל הלורד בו-בו." הרוח מחייכת חיוך זדוני ולוקחת את השואב שדון פטש בתוכו במעלה המדרגות ונכנסת לחדר, בו כתוב על שלט:'ברוכים הבאים אל קץ חייכם.'
בינתיים מבחוץ משקיף אדם בעל ניבים חדים וחשופים, שאר פניו לו חשופים כ"כ, הוא מעלה חיוך מרושע על פניו. "אני צמא למעט דם." הוא מקרב את ידו לפיו ונושך אותה ללא רחמים, משפריץ מעט דם והוא שותה אותו. לפתע נשמע קול מהדהד בראשו:"תשתה את דמה הטהור של הנערה." על הירח המלא מופיעות פניה של ביוטי מחייכת.
המשך יבוא...




